אצל אברי גלעד בתכנית הבוקר

איך נולד הפרוייקט רצים עם רמי

רצים עם רמי מתחיל בסיפורו של רמי יולזרי
הייתי איש שמן (טוב, מאד שמן אם להודות  מעל ל- 130 ק"ג ) בשנות ה-40, עובד הרבה, והאור הפנימי שהכרתי במשך שנים היה האור הפנימי של המקרר. כולסטרול גבוה, לחץ דם לא יציב. הליכה מדלת הבית עד למעלית .

שנים טענתי שאני ספורטאי שבלע אותו איש שמן. יום אחד הספורטאי שבי התחיל להילחם בשמן. נרשמתי רשמית למרתון למרות שבאותה תקופה יכולתי, במקרה הטוב,  לרוץ 5 ק"מ בלי פינוי בהיטס.  לאט אבל בטוח הריצה הפכה קלה יותר, המשקל הלך ופחת . הספורטאי שבי חזר לכיסא הנהג.

היה בתוכי גם לוחם מאומן, לכוד ומאוים במשך שנים רבות. ככה זה עם אנשים שמנים הם יודעים להכיל.

החייל הקרבי הלכוד הזה שינה את החיים שלי . הוא התגנב בין השיחים והצללים והצליח להשתלט באופן עויין ואלים על הגוף שלי. כשכולם חזרו הביתה ממלחמת לבנון הראשונה אני גיליתי שאני חזרתי הביתה, אבל לא חזרתי מהמלחמה, היא חזרה איתי. אני מנחש שככה זה כשאתה נפגע פוסט טראומה (הלם-קרב בלשון העם).

ככה אנחנו בנויים, פחד מתוכנת לתוך מערכת ההפעלה שלנו באופן טבעי. אנחנו מתוכנתים לפחד מאריה בעשב, מתוקף בחושך, ממוות במשפחה ומאירועי מלחמה ועוד. אם אחד הפחדים האלה מתממש, אנחנו עלולים לא להירגע שוב לעולם. הכאב קשור למצב הזה, מוכר כהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) שילוב של דיכאון, חרדה, סיוטים ביום ובלילה, פלאשבקים , כעס ובדידות ועוד.

 ב-2002 לאחר טיפולים כושלים יותר או פחות, טופלתי בשיטה המכונה PE. אני הראשון בארץ שעבר אותה. זו השיטה המובילה היום בטיפול בחיילים אמריקאים החוזרים עם "מתנת" ה PTSD מעיראק ואפגנסיטן . (שם מדובר על כ-50% מהכח הלוחם). ההבדל הדרמטי בשיטת טיפול זו היא העובדה שבמקום להציע עוד שיטה של תחזוקה טובה יותר או פחות של הסימפטומים, השיטה מציעה דרך להתמודד עם הבעיה. לקח זמן, אבל הטיפול הזה החזיר אותי לחיים. הטיפול הפך את החוויה הלבנונית לעוד זיכרון. זיכרון שאפשר לקרוא לו אם רוצים ולהזניחו אם רוצים. חוויה !!!. חוויה מכוננת, מעצבת, ענקית, אבל חוויה שאפשר להבין.

 משהו  התחבר לי. אני לא יכול סתם לרוץ. סיפור חיי לא יכול להיות רק הסיפור שלי. לרוץ למען נפגעי PTSD ממלחמות ישראל הוא השליחות שלי. למה? כי אני יכול. כי באיזשהו מקום הלומי הקרב נשכחו. הגיבורים של מדינת ישראל שחיים את מלחמותיה יומיום. כלוחם אני יודע שלא משאירים פצועים בשטח. הקילומטרים האלה שאני רץ יכולים לעזור ולו במעט. וכך בכוחי המועט, באיטיות, החלטתי שאני משנה את המצב באמצעות הרגליים, הרגליים שלי.

 כך נולד פרוייקט "רצים עם רמי".