הבלוג של רמי

לא מדברים על התקרית בואדי ביאנור – מלחמת לבנון 1982

tank-war-armour-heavy-64239
פוסט מאת רמי

אש כוחתינו בואדי ביאנור גדוד 931 במלחמת לבנון יוני 82

לגדוד 931 הגעתי כלוחם בדצמבר 82 כחמישה חודשים  אחרי מה שקרה בביאנור. זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בהתמודדות עם טראומה, לא שלי, של אחרים. הימים ימי התארגנות של צה"ל לאחר המלחמה,  ובניית הכוח והפקת לקחים בעקבות המלחמה. גדוד 931 היה אחד מ-3 הגדודים של חטיבת הנח"ל החדשה שהוקמה בחופזה מיד לאחר המלחמה.
המחזור שלנו היה למעשה האימון הראשון המסודר של החטיבה. הגענו לשטח האימונים באיזור משאבי שדה בדרום הארץ.
עבורי זה היה אחד האימונים היותר קשים שהיו לי כחייל, הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה המנטלית בתוספת של התעללות של המפקדים.

מעט מאד אנשים שעברו עם הגדוד את חווית ביאנור עדיין היו בגדוד. יום טוב סמיה שהיה המג"ד עבר הלאה להמשך קריירה צבאית מפוארת, רוב הלוחמים המשיכו לשלב הבא במסלול. המעטים שנשארו היו בעיקר אנשי מפקדה ומעט מפקדים בפלוגות או בפיקוד הגדודי.  אף אחד לא דיבר בקול רם על ביאנור אבל ביאנור הייתה איתנו באימון. פה ושם היו סימנים קטנים. גי'פ שנכתב עליו בצבע בכתב גרפיטי "היה בביאנור".  פריטי ציוד שונים שמדי פעם נתקלנו בהם שעליהם היה כתוב "לא נשכח את ביאנור".  ביאנור הייתה נוכחת בעיקר במפקדת הגדוד. יושבת על הגדוד במעין שמיכה כבדה ושקופה למחצה המטילה צל עכור על התנהלות הגדוד.

באחת השיחות האגביות עם מישהו מהמפקדה שאלתי : "מה זה ביאנור ? מה קרה שם ?"  נתקלתי בשתיקה רועמת ובעיניים כבויות. חבל שלא היה לנו אז גוגל.

באחד הימים מצאתי את עצמי בכוח ליווי שליווה שתי משאיות לבסיס מרוחק בכדי לאסוף ציוד.  משימה מנהלתית של 24 שעות.  באחת עצירות המנוחה "תפסתי שיחה" עם אחד מהנהגים שהיה בביאנור. מפה לשם אחרי דיבורים על מוסיקה, נשים, חלומות לטיול בחו"ל שאלתי על ביאנור ?  זה פחות או יותר מה שאני זוכר שהוא סיפר לי : לא הרבה.
63462404
"עברנו חוויה ממש קשה, היו שם המון חיילים  מיחידות שונות. היו  עשרות פצועים וכבר מיד בהתחלה כעשרה הרוגים, היה לנו מחסור בציוד רפואי, פתאום הגיע ג'יפ מאיפה שהוא, אין לי מושג מאיפה, הוא הוריד לנו ציוד רפואי. במרחק של 200 מטר מאיתנו על גבעה התמקם הצוות הרפואי. היה שם איש רפואה מיחידה אחרת, ממש גיבור, עם חסם עורקים או אילתור לחסם, שישב והכין לנו חבישות, הוא נראה לי צעיר וחשבתי שהוא חובש אבל יכול להיות שהוא היה רופא.

זה היה גיהנום. חילוץ הפצועים היה מאד קשה, מאד מסובך, חלק מפצצות המצרר שלא התפוצצו בהפצצה – התפוצצו לאחר השהיה על הקרקע או כמישהו  היה דורך עליהן,  כל שנניה היה פיצוץ. חוץ מזה גם המחבלים טווחו אותנו והפגיזו במרגמות מדי כמה דקות, ולקח כחצי שעה עד שצהל השתיק אותם. בדקות שאחרי רצנו באמוק כמו מטורפים להציל חיים, לצערי הגדול מאד מאד, היו לא מעט שלא היה לנו מה לעשות.
המראות היו קשים מאד מאד, איסוף הניפגעים, הפרצופים שלהם, לא מניח לי לרגע. אני רואה אותם כל הזמן, בעיקר בלילה.
ואבל מה שהכי מציק לי זה לראות איך אנשים שלא קרה להם כלום, פשוט זורקים את הנשק, ועולים על המסוקים, ובורחים."
כמעט לאורך כל האימון עלה השם ביאנור מדי פעם. אימון שארך 3 חודשים. בתום 3 החודשים עלינו לקו בלבנון שהיו בו המון אירועים ונפגעים שהצליחו להשכיח את ביאנור.

אז מה קרה בביאנור ?

התקרית בואדי ביאנור היא האירוע הקשה בתולדות צה"ל בנושא ירי כוחותינו על כוחותינו.
ב 10 ליוני 1982 הותקפה שיירה שכללה בעיקר רכבי חימוש ותדלוק של גדוד 931 של הנח"ל בפיקודו של יום טוב סמיה. הגדוד הותקף על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי, עכב טעות בזיהוי. כתוצאה מהתקיפה נהרגו 24 חיילים  (מהם 13 מחיילי הגדוד) ולמעלה ממאה חיילים נפצעו (מהם 60 מגדוד 931). כשהוצא לגדוד סיוע פסיכולוגי סירב סמיה לסיוע פסיכולוגי: "אם תשלחו קב"נים, אני יורה בהם". סמיה התעקש להחזיר לפעולה את החיילים הנותרים בו ביום, בטיעון שיציאה מיידית לפעולה תמנע היווצרות טראומה. (רבים מהחילים שהיו שם סובלים עד היום מהלם קרב, הערכות מדברות על כ 40 מהם)

סמיה היה מועמד לצל"ש על פעולותיו באותו יום, אך הוא התנה את קבלת הצל"ש בכך שכל חיילי הגדוד יקבלו צל"ש, ולאחר שהדרישה נדחתה, ויתר סמיה גם על הצל"ש.

 

אחד האנשים שהיו שם הוא הצייר מוטי גולן. (שניים מציוריו בתמונות), מאז הוא מפסיק לצייר את טראומות המלחמה. רבים מציוריו מופייעים מטוסים.  בכתבה שפורסמה עליו לפני כמה שנים ב YNET הוא צוטט :
" הדבר היחיד שעניין אותו באותם רגעים, הוא מספר, היה שיד ימינו לא תפגע כדי שיוכל לתעד את המראות בציוריו. "בתוך האש, כשהבנתי שאפשר לא לחזור משם בחיים, הייתה לי תפילה אחת ששיננתי כל הזמן, שיד ימין שלי לא תיקטע. בתוך הפחד קבלתי את התובנה שאם אני יוצא מהמלחמה הזאת אני רוצה לצייר עליה. זה מה שהוביל אותי עד הסוף."

 

לקריאה נוספת על גדוד 931 בלבנון

Comments

comments

על הכותב

רמי